על כפיו יביא

ברחובנו הצר

גר נגר אחד מוזר

הוא יושב בצריפו

ולא עושה דבר.

איש אינו בא לקנות,

ואין איש מבקר,

ושנתיים שהוא

כבר אינו מנגר.

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו

לבנות כסא לאליהו שיבוא,

על כפיו אותו יביא,

לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו

כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,

על סודו שומר ומחכה לו

מתי כבר יגיע היום.

ברחובנו הצר גר

סנדלר אחד מוזר

הוא יושב בצריפו

ולא עושה דבר.

מדפיו הריקים

מכוסים באבק

כבר שנתיים מונח

המרצע בשק.

והוא חולם כי נעליים הוא תופר,

בן על הרים ינוו רגלי המבשר.

על כפיו אותן יביא,

לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו

כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,

על סודו שומר ומחכה לו

מתי כבר יגיע היום.

בירושלים ישנו

איש לגמרי לא צעיר,

שבנה הרבה בתים

בכל פינות העיר.

הוא מכיר כל סמטה,

כל רחוב ושכונה,

הוא בונה את העיר

כבר שבעים שנה.

והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,

על כפיו אותה יביא

לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו

כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,

על סודו שומר ומחכה לו

מתי כבר יגיע היום.