נחום וציונה

נחום עלה עם הוריו בשנות החמישים

אל עיירה בצפון עבודת נמלים

אימו נתנה לו את שמו

עם תום הפרעות

כסימן לנחמה כמו תקוה לבאות

ציונה ילידת המקום דור המייסדים

עובדי אדמה חורשים וקוטפים

היא אהבה את נחום

עד קצות האצבעות

היתה ילדה חמישית אחרי ארבע בנות

והזמן כמו עצר מלכת

כשהניח ראשו בחיקה לעת ערב

היא ידעה במקומה לא תהיה לו אחרת

אהבה כמו באגדות

כמו בסרט

המלחמה תפסה את נחום

בשעת הנעילה

אוקטובר המר אין מחילה

הוא חזר לביתו בחילופי שבויים

נראה מלא מבחוץ וריק מבפנים

הוא ניסה להסתיר

היא לא רצתה לגלות

היה ישן בימים וער בלילות

דעתו נטרפה הוא לא עמד בכאב

הולך ורזה כמו כלב רעב

והזמן כמו עצר מלכת

הוא צועק ברחובות כמו משוגע לעת ערב

היא ידעה אם תלך לא תהיה לו אחרת

זאת אהבה כמו באגדות

כמו בסרט

והזמן כמו עצר מלכת

הוא צועק ברחובות כמו משוגע לעת ערב

היא ידעה אם תלך לא תהיה לו אחרת

זאת אהבה כמו באגדות

כמו בסרט

הימים שהיו חלפו ואינם

נחום שקע כמו ספינה בלב ים

היא נעלה את ליבה לא להביט לאחור

הוא הלך לאיבוד לא יכול לחזור